שיעור 3 – סמכות עוצמה ולגיטימציה

קישור לשיעור | קישור למאמר של מקס ובר | קישור לתקציר המאמר

בחלק התחתון של הטבלה הבאה המבוססת על המאמר מופיעות סמכויות, אנא שבצו אותן על פי הבנתכם ובהתאם להגדרת כל טיפוס סמכות

מהו תיאום מחייב וכיצד ניתן להגיע אליו?

"תיאום מחייב" – הסתברות שפקודות הניתנות ע"י אדם ימולאו ע"י קבוצה.

• הדבר דורש מינימום של קבלת מרות.
• המניעים לציות: מנהג, קשר רגשי, אינטרס חומרי, מניע ערכי (למשל, סולידריות).
• המניע החשוב ביותר לציות הוא האמונה בלגיטימיות של המערכת.

יש שלושה סוגים של תביעה ללגיטימיות מצד המערכת, שמובאים במאמר. כמה כללים מנחים:

1. ההבדל בין הסוגים השונים אינו רק ערכי, יש לו השלכות הנוגעות ללגיטימיות הרכוש.
2. לא כל "תביעה", חוקית או נהוגה, היא זיקה לסמכות, למשל: פועל התובע את מעבידו, השפעה שנובעת מעמדת כח מונופוליסטית. למרות זאת, חוזה חופשי יכול להחשב כזיקה לסמכות.
3. לא כל קבלת מרות היא סמכותית ולגיטימית. אבל זה לא משפיע על קביעת הטיפוס כסוג מסוים (למשל, הממשל של היטלר לא היה לגיטימי, אך עדיין נגדיר אותו כטיפוס כריזמטי). לפעמים יש ויתור מצד המנהיג על לגיטימציה – השלטון שלו חזק מספיק גם בלי זה.
4. הגדרה למונח "ציות" – כשהתוכן של הפקודה יכול להיחשב כבסיס הפעולה.
5. אנו לא מבחינים בין "קבלת מרות" ל"הסכמה אוהדת".
6. השפעת הסמכות היא לא רק פורמלית, משפיע באופן מכריע על עיצוב אופי האדם.
7. גם כשתפקידו של ראש המטה הוא לשרת את מי שתחתיו – עדיין נתייחס לראש המטה כמקור הסמכות.

מהו טיפוס טהור? האם הוא קיים במציאות? ומה תפקידו?

טיפוס טהור – מקס ובר מחלק את טיפוסי הסמכות לשלושה סוגים "טהורים", לפי הבסיס לתביעתם ללגיטימיות. טיפוסים אלו אינם קיימים במציאות בצורה זו. הבחינה המדוקדקת שובר מבצע במאמר – מטרתה לעזור לנו בניתוח המציאות המורכבת. ועם זאת הניתוח לא מכסה את כל המציאות.

מהם מאפייני שלושת הטיפוסים הטהורים של הסמכות בכלל ושל המטה המנהלי של כל אחד מהם בפרט?

א. בסיס רציונלי – בסיס חוקי, בלתי אישי, המגדיר את תוקף הסמכות של כל תפקיד.

מאפיינים של הטיפוס הרציונלי:

• תועלתיות או ערכים רציונליים מהווים בסיס לנורמות חוקיות, הנאכפות ומוסכמות על חברי הקבוצה או איזור טריטוריאלי.
• מערכת עקבית של כללים מופשטים מהווה בסיס לקובץ החוקים. – ההליך המנהלי מגשים את הכללים במסגרת החוק והעקרונות. – ההליך המשפטי קובע את היישום במקרים מיוחדים.
• הארגון מתמיד וממלא תפקידים רשמיים במסגרת כללים.

מאפייני המטה המנהלי של הסמכות הרציונלית:

1. התפקיד הוא בלתי אישי מבחינת בעל התפקיד ובלתי אישי מבחינת המציית – הפועל כ"חבר".
2. המציית מקשיב ל"סמכות" באופן בלתי אישי ורק בתחום הסמכות המוגדר.
3. היחידה המנהלית מפעילה סמכויות: א. התחייבות למילוי תפקידים. ב. הענקת סמכות למשרות למילוי התפקיד. ג. אמצעים נחוצים לכפיה עפ"י תנאים מוגדרים.
4. ארגון משרות היררכי, פיקוח והשגחה מלמעלה למטה, זכות להתלונן – מלמטה למעלה. תלונות יכולות להביא לשינוי עקרוני בנהלים.
5. כללים טכניים או נורמות מיושמות באופן רציונלי, הדבר מצריך הכשרה מיוחדת.
6. המטה המנהלי אינו הבעלים של הציוד, אמצעי הייצור והמשרדים – יש הבחנה בין רכוש ארגוני ופרטי.
7. אין אפשרות לאדם למנות את עצמו לתפקידו. זכויות התפקיד נועדו להבטיח ביצוע אובייקטיבי.
8. יש לתעד ולארגן את כל הפעולות, ההחלטות, ההצעות והחוקים. – כל אלה מהווים את "המשרד" – מוקד הפעולה.
9. הסמכות יכולה לבוא במגוון רחב של צורות בצורה זו – שבה בעלי המשרות מתוארים בדייקנות = ביורוקרטיה.

ב. בסיס מסורתי – בסיס אמוני, מסורתי-קדוש, אישי, המגביל את המנהיג על פי המסורת.

מאפיינים של הטיפוס המסורתי:

• קדושת השיטה וסמכויות השלטון שעברו מדור לדור מאז ומתמיד, מהווים את הבסיס הלגיטימי לסמכות זו.
• המינוי לתפקיד הסמכותי נעשה על פי כללים מסורתיים מהעבר.
• הסמכות היא אישית ונובעת מתוקף המעמד המסורתי.
• יחסי נאמנות אישית מטופחים בין המנהיג למונהגים – המנהיג אינו "ממונה" לתפקיד.

מאפייני המטה המנהלי של הסמכות המסורתית:

1. מורכב מבני הפמליה האישית ולא מפקידים.
2. הכפופים אינם "חברים" אלא "נתינים" או "ידידים" – בד"כ מקורבים, משפחה, לקוחות או בעלי משרות של המנהיג.
3. לא מדובר בהתחייבות בלתי אישית לתפקיד, כי אם אישית למנהיג.
4. התפקיד מוגדר בצורה שרירותית ע"י המנהיג, ומכוח המסורת נשמר בדורות שאחריו.
5. חלוקה אי רציונלית לתפקידים, באמצעות תחרות ופשרה בין בעלי האינטרסים.
6. הציות אינו לחוקים אלא למנהיג, ופקודותיו לגיטימיות באחד משני אופנים:
   1. המסורת קובעת את תוכן והיקף הסמכות, והמנהיג כפוף למסורת.
   2. המסורת משאירה פתח להחלטה אישית וחופשית של המנהיג. המנהיג מצידו מעניק "חסד" באופן שרירותי, אך עפ"י עקרונות של שכל ישר. אם פעולתו היא נגד העקרונות – מתעוררת התנגדות אישית אליו.
7. אין במטה המנהלי המסורתי את הדברים הבאים, הקיימים במטה הביורוקרטי: א. תחום מוגדר לסמכויות. ב. דירוג רציונלי בין בעלי משרות גבוהות לנמוכות. ג. מערכת של מינויים על בסיס חוזה חופשי. ד. הכשרה. ה. משכורת – במקומה יש קיום בחסות המנהיג.

ג. בסיס כריזמטי – בסיס קדוש מיוחד, גבורה ואופי, אישי, תקף למאמינים בכריזמה שלו.

מאפיינים של הטיפוס הכריזמטי:

• כריזמה היא תכונה מיוחדת של אדם, הנחשבת לעל טבעית, בעלת מקור אלוהי ומופתי. לדוגמה: נביאים, חכמי רפואה ומשפט, לוחמים וציידים.
• ההכרה בטיפוס הכריזמטי ע"י הכפופים לו – "חסידיו" ו"שלוחיו", היא המכריעה. בד"כ מבוססת על "אות" ו-"נס", ומתבטאת במסירות מוחלטת שלהם לבעל התכונה, ובוז כלפי המתעלמים מהתכונה.
• טיפוסים שונים מסוג זה: "הלוחם המשתולל" – תשוקת מלחמה כריזמטית. "שאמאן" – נביא הנכנס למצב היפנוטי. "אינטלקטואל" – המשתכנע מהצלחתו הדמגוגית.
• תכונה כריזמטית יכולה לנטוש את בעליה לאחר זמן ואז הסמכות הכריזמטית תיעלם.
• התעלמות משיקולים כלכליים – כוח אנטי כלכלי. סיפוק צרכים באמצעות: מתנות, קרנות, שוחד, או באמצעות שלל וכוח. התנגדות לשגרה.

מאפייני המטה המנהלי של הסמכות הכריזמטית:

1. תלמידים או חסידים במקום "פקידים", הנבחרים עפ"י תכונותיהם הכריזמטיות.
2. אין מינויים, פיטורים או העלאה בדרגה – אלא "קריאה" של המנהיג לתלמיד לפי דרישתו, על בסיס תכונות כריזמטיות.
3. אין היררכיה, תחום סמכויות מוגדר, ועמדות, אלא תפקיד מסוים או טריטוריה מסוימת.
4. אין משכורת או אחוזה כמקור פרנסה, אלא התקיימות מנדבות בצד המנהיג – איסור על החזקת משרה.
5. פסקי דין אלוהיים מפעם לפעם אך לא חוקים המתפתחים מפעם לפעם.
6. הטפה להתחייבויות ותביעה למילוין, אם יש התנגשות בין תביעות של מנהיג קבוצה אחת לחברתה – מקור למאבק או מלחמה.
7. אי-רציונליזציה – אין כללים, דחייה של העבר ובעלות על רכוש.

איזה טיפוס סמכות אופייני למדינה מערבית דמוקרטית?

במדינה המערבית הדמוקרטית באים לידי ביטוי הטיפוס הביורוקרטי והכריזמטי. לדוגמא: הפוליטיקאי יכול לכבוש מקום גבוה במפלגה הודות לסמכותו הנובעת מכריזמה אישית. "חסידים" של אותו פוליטיקאי פועלים עבורו ומביאים לבחירתו, מצד אחד. ומצד שני, הסמכויות של שר או ראש ממשלה קבועים במערכת של חוקים. יש הפרדת רשויות, ומערכת משפט ואכיפה נפרדות מהרשות המחוקקת.

איזה טיפוס סמכות הוא החזק ביותר ואיזה החלש ביותר?

• הטיפוס החזק ביותר הוא הטיפוס הכריזמטי. הוא יכול לעשות כל דבר שעולה בדעתו, ונאמניו מפגינים מסירות מוחלטת. הסיכון שיש לטיפוס זה הוא איבוד הכריזמה שלו – וכתוצאה מכך גם כל כוחו.
• הטיפוס החלש ביותר הוא הטיפוס הביורוקרטי. כל סמכויותיו נובעות מהגדרת התפקיד ולא מאישיותו. תפקידו מוגדר, ואין לו חופש פעולה גדול. גם הכפופים לו נאמנים רק לתפקידו ולא אישית לבעל המשרה.