שיעור 1 – מדע ופוליטיקה כמדע
קישור לשיעור | קישור למאמר של זיסר | קישור לתקציר המאמר
הסבירו את המושג ביהביוראליזם וציינו לעצמכם את מאפייני הגישה הביהביוראלית
ביהביוראליזם – תנועה במדעי המדינה, שצמחה לאחר מלחמת העולם השניה. ביקרה את השיטות המקובלות לחקר תהליכים פוליטיים והציעה מודל חדש למחקר.
התנועה צמחה כמחאה על כך שמדעי המדינה:
- הצטמצמו לדיונים מופשטים באתיקה, היסטוריה, חוק ופילוסופיה – הרחק מתחום המדעים.
- מתייחסים למוסדות השלטון הרשמיים בלבד ולא לקבוצות ויחידים בציבור שפעלו להגשמת מטרותיהם.
התנועה הביהיביורליסטית הציבה לעצמה שתי מטרות:
- להפוך את מדעי המדינה למדע אמיתי כמו מדעי הטבע. אין מקום לעשות "הנחות" למדעי החברה - האחדות המתודולוגית של המדעים.
- להרחיב את תחום המחקר לכל סוג של התנהגות אנושית בחיים הציבוריים ולא רק למוסדות. המציאות מורכבת מפרטים והשלמויות הן אשליה ולכן: חברה, מדינה ולאום – אינן יותר מסכום חלקיהן. יש להתייחס רק לפרטים - אינדיבידואליזם מתודולוגי.
העקרונות בבסיס התנועה
- חקר הפוליטיקה צריך להיות מדע בעל יכולת הסבר וחיזוי.
- התמקדות בתופעות שניתן לבחון אמפירית.
- כימות של הממצאים.
- אי עיסוק באתיקה וערכים.
- נטרול מערכת הערכים האישית של החוקר.
- חתירה לכיוון הבין תחומי, מאחר וההתנהגות האנושית ניתנת לתיחום מלאכותי בלבד.
מהי הביקורת כנגד הביהביוראליזם
- התעסקות בבעיות ובדפוסים והתעלמות מן העיקר – המטרות הפוליטיות.
- חוסר מודעות להעדפות הערכיות שבבסיס המחקר: פלורליזם (ריבוי דעות) נובע בהכרח מאינדיבידואליזם מתודולוגי (המפרק את ה"שלמויות הפוליטיות" לגורמים רבים).
- יש התמקדות בניתוח אמפירי של המציאות. שימת הדגש על המצוי ולא על הרצוי – היא נתינת גושפנקא לעולם הפוליטי כמות שהוא. וזוהי בעצם אמירה פוליטית.
- הביהביוראליסטים מצדיקים את אי השיוויון שבחברה: האליטות תומכות בדמוקרטיה ושולטות, בעוד השכבות הנמוכות תומכות בשלטון ריכוזי ואינן פעילות פוליטית.
עמדו על הסתירה הפנימית הטמונה בגישה הבהיביורלית
- יש אומרים שבכל שיטה גלומה גם השקפה על המציאות, ולפיכך הניסיון של הביהביוראליזם להיות אובייקטיבי לגמרי נדון לכשלון.
- הגישה מנסה להיות נקיה מנטיות פוליטיות, אך עצם ההתמקדות במצוי על חשבון הרצוי היא אמירה פוליטית, ששוללת מבט ביקורתי על המציאות.
- הבהיביורליסטים מנסים להקפיד על ניטרליות, אך יש סתירה פנימית בין רצון זה לעקרונות היסוד שלהם: א. החופש הערכי שהם תובעים לעצמם מחייב את הדמוקרטיה המערבית בעקיפין. ב. המחויבות לאינדיבידואליזם המתודולוגי גורם לנטיות פלורליסטיות ליברליות; פירוק של "שלמויות" משמעו גילוי וקבלה של גורמים פעילים רבים.
חנן
יולי 16, 2009 @ 08:28
יפה לביא!
לביא
יולי 16, 2009 @ 08:45
בכיף.
אם משהו לא ברור אתם מוזמנים לכתוב שאלות כאן בתגובות ואנסה לענות. זה יעזור לכולם להבין טוב יותר.
שני
יולי 16, 2009 @ 17:29
טנקס!! זה מעולה!
שרה דורי
יולי 17, 2009 @ 16:35
תודה רבה זה מדהים!!! אתה תותח !
יניב קייזרמן
יולי 17, 2009 @ 17:56
סטודנט נדיר…. סחטן על ההתחשבות.
הילה צידון
יולי 17, 2009 @ 19:46
תודה לביא, עזרת לי מאוד.
לגבי הסתירה בגישה, לא הבנתי את הסעיף השלישי שכתבת,
תוכל הסביר אותו במילים שלך..?
תודה
לביא
יולי 17, 2009 @ 21:11
שלום הילה,
הנה הסבר מורחב לשני החלקים שבסעיף 3
אתחיל דווקא ב-ב'
ב. אינדבידואליזם מתודולוגי משמעותו שאנו לא מתייחסים למושגים מכלילים כמו "חברה" "מדינה" ו-"לאום". בעצם מפרקים את כל המציאות לגורמים. רואים רק הרבה יחידים. למשל, במקום לראות את "הציונות הדתית" כמקשה אחת, נתייחס למגוון תתי הקבוצות שבה: חרדי לאומי, נוער הגבעות, חוזרים בתשובה, חפיפניקים וכו'. בעצם זה שאנו מפרקים את המציאות לגורמים, אנו רואים אותה כמו פלורליסטים – שמקבלים את זה שיש מגוון דעות ושלא כולם מקשה אחת (בניגוד להשקפה שמרנית, למשל). כלומר, במקום להיות נייטרלים בהשקפה שלנו, אנו רואים אותה כמו הפלורליזם.
א. באופן דומה, עצם הבחירה של הביהביוריסטים לא לעשות שיפוט ערכי מתאימה לאחד מערכי הדמוקרטיה: חופש דעות. כלומר, במקום להיות נייטרליים, שוב הם בחרו באחד הצדדים (יש עוד אפשרויות של משטר חוץ מדמוקרטיה)
מקווה שזה יותר מובן
שבת שלום
שרית
אוגוסט 4, 2009 @ 22:03
היי לביא
כל הכבוד על היוזמה..תמשיך ככה..הכל מסוכם יפה..
איך אני מדפיסה את הדפים הללו? לא הצלחתי…
לביא
אוגוסט 5, 2009 @ 12:12
עדכנתי את זה עכשיו, אפשר להדפיס!
דודי
אוגוסט 5, 2009 @ 12:55
תשמע גבר – יש כבוד!
אני אנסה לארגן כמה סיכומים של החבר'ה משנה שעברה – אם תרצה ניתן להעלות זאת באתר.
לביא
אוגוסט 5, 2009 @ 22:17
אני אשמח לקבל!
סיון
ספטמבר 2, 2009 @ 22:08
תודה רבה על היוזמה עזרת לנו מאוד מאוד