שיעור 2 – השתתפות פוליטית

קישור לשיעור | קישור למאמר של דאל | קישור לתקציר המאמר

חלק את המשתתפים פוליטית והנמנעים מלהשתתף לפי המאמר. ציין המניע להשתתפות, המניע למבקשי השררה, המכשולים בדרך להשתתפות.

א. לא מעורבים פוליטית

השכבה הכי גדולה בעולם הדמוקרטי המודרני, בארצות הברית ובאירופה. כך היה גם ביוון – מולדת הדמוקרטיה.

המניעים לחוסר מעורבות פוליטית:

1. הנאה שולית אלטרנטיבית קטנה – פעילויות אחרות (משפחה, חברה, בידור) יביאו להנאה גדולה יותר מעיסוק פוליטי:
   • לא מאמינים בתועלת של פעולות פוליטיות בשיפור התנאים.
   • מעורבות פוליטית אינה תכונה אינסטנקטיבית, לעומת צרכים דחפים ורצונות מידיים יותר.
2. אין הבדל נתפס בין האלטרנטיבות הפוליטיות.
3. האדם לא מאמין ביכולתו להשפיע:
   1. יתכן שזו אמונה אמיתית, אכן זוהי המציאות.
   2. פסיכולוגי: השפעת מעמד והכנסה, השפעת בטחון עצמי טבעי, השפעת כדור שלג – ביטחון נוטה להתחזק עם הזמן אצל בעלי ביטחון ולהפך אצל חסרי ביטחון.
4. האדם מאמין כי העניינים יתנהלו כשורה גם ללא התערבות מצידו. הוכחה – עליה באחוזי הצבעה בעתות שפל כלכלי – כשהמצב לא תקין.
5. האדם לא מאמין שהוא מבין בפוליטיקה.
6. אדם לא מאמין שההשקעה שווה את השכר. הערמת מכשולים על מצביעים, לדוגמא (כמו דרישה לרישום מוקדם), תביא לאחוזי הצבעה נמוכים יותר.

ב. מעורבים פוליטית

המניעים למעורבות פוליטית – האדם יהיה מעורב אם התנאים דלעיל יהיו הפוכים:

1. הנאה שולית אלטרנטיבית גבוהה
2. תופס הבדלים בין המפלגות
3. מאמין ביכולתו לשנות
4. מאמין שבלי התערבות מצדו המצב יהיה רע
5. מאמין שהוא מבין בפוליטיקה
6. מאמין שהשכר שווה את ההשקעה (מעט מכשולים)

רמת המעורבות, בקרב המעורבים בפוליטיקה, תשתנה בהתאם לרמת התובענות של הפעילויות הפוליטיות השונות (יותר תובעני – פחות אנשים מעורבים)

ג. מבקשי שלטון

המניעים לבקשת שררה – לכל אדם יש משאבים מסוימים בהם הוא יכול להשתמש כדי לשלוט על אחרים, מדוע חלק משתמשים בהם?

1. לטובת הכלל: כמו רופא או קברניט – שהמקצוע שלהם נובע מטובת המשתמשים בשירותיהם.
   בעיה עם רעיון זה: זו לא יכולה להיות הסיבה היחידה.
2. אינטרס עצמי: חוקי המדינה הם רציונליזציה לאינטרסים של השליטים. הובס: האדם מונע ע"י תאווה והשכל מנהיג וממתן אותו.
   בעיות עם רעיון זה:
   • אינטרס עצמי נרכש חברתית (החברה משפיעה על תפיסת הפרט: מה חשוב ורצוי בחיים ומה לא) ואינו רק אינסטינקט. יכול להיות שהעצמי של הפרט הוא: עצמו, משפחתו, שכונתו, עירו, קבוצתו האתנית, הגזע שלו, הלאום שלו.
   • הובס טוען שהרדיפה אחרי אינטרס עצמי היא רציונלית – קונפליקט בין האדם לחברו, בעוד שפרויד טוען שהיא אינה רציונלית – בין האדם לעצמו.
3. בלתי מודע: פיצוי על הערכה עצמית נמוכה.
   בעיות עם רעיון זה:
   • יש דרכים נוספות לפצות על הערכה עצמית נמוכה: להיות איש במה.
   • פגיעה בהערכה עצמית יכולה להיות בלתי ניתנת לפיצוי.
   • אדם הרודף אחר משהו כדי לקבל פיצוי גורם לחוסר חיבה ואי אמון כלפיו.
   • פוליטיקאים הם אנשים בטוחים ויעילים ולא סביר שיש להם הערכה עצמית נמוכה.
   • ערך עצמי זו רק סיבה אחת לרדיפת שלטון.

מסקנה: אין הסבר מספק למניעים לבקשת שררה!

סיכום הדיון:

1. חלק מהאנשים מבקשים שלטון יותר מאחרים.
2. הסיבות לא ברורות.
3. שלטון הוא כלי להשגת מטרות אחרות: פרסום, הוקרה, בטחון, כבוד, חיבה, נכסים.
4. בקשת שררה נובעת ממניעים מודעים ולא מודעים.
5. אין לכל מבקשי השררה אישיות דומה, בשל המגוון הרחב מדי של מניעים.

ד. שליטים

מדוע משיגים אחדים ממבקשי השררה את השלטון?

המכשולים בדרך להשגת שררה – הבדלים בעוצמה:

1. האחד מוציא יותר משאבים מהשני.
   • אם הוא עשיר מחברו – הוצאה קטנה יחסית שלו יכולה להיות גדולה יחסית בשביל חברו (מליון בשביל ביל גייטס – מעט, בשביל רוב האנשים – הרבה).
   • אם שני היריבים שווים כלכלית:
     1. יש לאחד ציפיות לתוצאות שונות מהשני.
     2. מצפים לאותה תוצאה אך לכל אחד יש סולם ערכים שונה.
     3. מצפים לתוצאה זהה, אך האחד בוטח יותר בתוצאה חיובית.
2. האחד יותר מיומן בהקצאת המשאבים מהשני.
   • יכולות תורשתיות.
   • הזדמנויות לימוד טובות יותר.
   • מוטיבציה גבוהה.

אלו סוגי אישיות פוליטית מונה דהאל? הדגם.

א. אישיות דמוקרטית

יחס האדם:

• כלפי עצמו וכלפי זולתו – ערך וכבוד.
• כלפי השלטונות – אוטונומיה אישית, היעדר הצורך לשלוט/להכנע.
• כלפי החברה – גילוי לב, קבלה ופשרה.
• כלפי הערכים – קבלה של ערכים רבים (ולא רק אחד מרכזי).
• נטיה להתחלק עם אחרים (ולא להיות מונופול)

ב. אישיות רודנית

תכונותיו:

• קשוח בעמדותיו הקונבנציונאליות
• נכנע כלפי סמכות ותוקפן כנגד המפרים אותה
• ציני, מתנגד לרוך וסובייקטיביות
• מודאג לגבי פראות ומיניות בעולם

ג. אישיות התועמלן

• חותר לתגובה אמוציונלית בקהל מאזיניו,
• מחרחר ריב ומשמיץ אחרים
• מוותר על שיקולים אישיים ומידיים לטובת עקרונות
• חוזר הרבה על דבריו בנאומים
• לא מסתדר עם פרטים טכניים
• מעוניין לשנות את דעת הקהל ולהשפיע עליה – לא מעוניין בפופולריות
• משמש כדובר של קבוצות שוליות בחברה

ד. אישיות המתווך / פרגמטי

• איש פשרות, מחפש פתרונות, מגדיל את הסיכוי לפתור משבר בדרכי שלום
• לא מבין את עקשנות התועמלן וויתוריו למען עקרונות
• מעוניין להתייחס לדעת הקהל – מכשיר לביצוע רצון הרוב

האם אישיות רודנית יכולה להתאים למנהיג בדמוקרטיה? הסבר.

אישיות רודנית יכולה להתאים למנהיג בדמוקרטיה – אנשים כאלה, הגדלים בתוך חברה דמוקרטית יכולים לפתח להם מן "ציפוי" של דעות והרגלים דמוקרטיים העוזרות להן לתפקד בתוך המערכת הדמוקרטית. עפ"י מחקרים שנעשו, הגיעו חוקרים למסקנה שהאישיות משפיעה פחות מאשר החברה על יצירת האדם הדמוקרטי או הרודני.

אהוד אולמרט, רה"מ לשעבר, לא הופל מכסאו למרות אחוזי תמיכה נמוכים חסרי תקדים. האם ניתן להסביר זאת לפי מאמר זה?

אולמרט הוא אדם בעל אישיות תועמלנית, המאמין בעקרונותיו ולא מתעניין בפופולריות, הוא לא ציפה לקצור הצלחות מידיות ולא לכבוש את דעת הקהל. למרות שהתועמלן בדרך כלל לא מתאים לעמוד בראש מדינה, משהגיע למשרה זו, הוא לא זקוק לתמיכה והסכמה מצד הציבור כדי להמשיך בתפקידו; להפך, הוא דווקא נהנה ללכת נגד הזרם ולהקריב את התמיכה המידית של הציבור למען אמונותיו.